יש מעט מאוד צעירים או אלפי שנים המשתתפים באופן קבוע במיסה בכנסייה הקתולית המקומית שלנו בסן פרנסיסקו, קהילה המורכבת ברובה מאנשים מבוגרים, מכל הקבוצות האתניות. מייקל מרקס בלט כאותו צעיר נדיר שהשתתף בקביעות במיסה יחד עם הוריו, רמון ופטרישיה. בוגר בית הספר הקהילתי המקומי שקשור לקהילה שלנו, מיכאל היה אהוב מאוד על חבריו לקהילות, שכן הוא ייצג את העתיד המזהיר של הקהילה שלנו.
מייקל מרקס
ביום ראשון בערב, 22 בנובמבר, מייקל אכל פיצה עם חברתו וקבוצת חברים בפורטל המערבי הסמוך, ואז, לאחר שהוריד את חברתו למגוריה, המשיך הביתה לרחוב הנרי בפארק דובוצ'ה עם שני חברים. כשצעדו ברחוב העצים עצרה לצדם מכונית וחמישה גברים ירדו מהמכונית, אחד עם אקדח, הוראות נביחות.
כפי שדיווח חברו של מייקל, ג'יירו ריברה. הם אמרו לכולם לרדת על הברכיים ולרוקן את הכיסים. אני מניח שמייק לא נענה כמו שרצו, ולכן הם הרגישו שיש להם את הצורך לירות בו.
מייקל נורה בפלג גוף עליון כשהגברים תפסו את הטלפון החכם, הארנק והתרמיל שלו.ארה'ב לסין: עצור התנהגות פרובוקטיבית בים סין הדרומי סין מסמנת חדירה ל- PH EEZ עם הפסולת הכי לא טעימה - קקי דל רוסאריו: אנשי הרפואה בסין התרברבו שהם הפכו את דוטרטה לנשיא
כשמייקל הניח על האדמה בבריכת דם, חבריו התקשרו ל- 911 ואמבולנס הביא עד מהרה את מייקל לבית החולים הכללי בסן פרנסיסקו שם הוא מת.
http://abc7news.com/news/group-robs-kills-young-man-over-smartphone-in-sf/408647/
אביו, רמון, סיפר לי לימים שכאשר רוצחי בנו יפתחו את תיק הגב שלו, הם יצטרכו לחשוב פעמיים על החיים שהם לקחו. בתרמיל שלו נשאו אוכל, שאריות מהמסעדה בה עבד, אוכל אותו היה מחלק באופן קבוע לחסרי הבית שפגש במהלך היום.
הם גם ימצאו תנ'ך בתרמיל שלו, אמר לי רמון כשהוא בוכה על בנו. אמרתי לרמון שאם מייקל לא יגיע לגן עדן, אז לאף אחד מאיתנו אין סיכוי.
הבן הצעיר שלי, אריק, שלמד בשיעורים עם מייקל והכיר אותו מאז שהיו ילדים, השתתף במשמרת קהילתית לאור נרות ברחוב בו נורה. זה היה גדוש באנשים וכך גם המיסה למייקל שהתקיימה בקהילה שלנו כמה ימים לאחר מכן. כולם בכו על מיכאל, על הכנסייה שלנו, על הקהילה שלנו ועל החברה שלנו.
למה, אלוהים, למה לקחת את מייקל? מדוע לא לקחת מכורים לסמים, החלאות עם החיים הנמוכים אשר טורפים את הקהילה שלנו? מדוע לקחת את הקדוש הנדיר בין ים של חוטאים?
אבלים מתכנסים לכבוד מייקל מארקס ביום שני בלילה ליד פארק דובוצ'ה, סן פרנסיסקו. תמונה מאת ג'ייסון OVERCASH
אלה היו השאלות שנשאלו בעקבות מייקל, אך הן גם סוג השאלות שאנשים שואלים בכל פעם שמתרחשות טרגדיות חסרות טעם לכאורה. האם אנחנו פשוט הקורבנות האקראיים של הגורל או שהטרגדיות מתוכננות ונשלטות על ידי כוח עליון?
לוח זמנים למבחנים בשירות המדינה 2019
ת'ורטון ווילדר, הסופר-מחזאי הידוע ביותר בזכות מחזותיו 'העיירה שלנו' וה'שדכן '(שלימים הפך להלו דולי), כתב את הרומן השני שלו,' הגשר של סן לואיס ריי ', בשנת 1927 כדי לטפל בסוגיות אלה.
משפט הפתיחה של ברידג 'מתאר את האירוע המרכזי של הספר: ביום שישי בצהריים, יולי העשרים, 1714, נשבר הגשר הטוב ביותר בכל פרו והפיל חמישה מטיילים למפרץ שמתחת.
עד לטרגדיה, האח ג'וניפר, נזיר פרנציסקני מאיטליה שהיה במקרה בפרו, משקף את מה שראה: מדוע זה קרה לחמישה האלה? 'אם הייתה בכלל תוכנית ביקום, אם הייתה כל דפוס בחיי אדם, בוודאי שניתן היה לגלות שהוא סמוי באופן מסתורי בחיים ההם שניתק לפתע. או שאנחנו חיים במקרה ומתים במקרה, או שאנחנו חיים לפי תוכנית ומתים לפי תוכנית.
האח ג'וניפר ואז יוצא לחקור את חייהם הסודיים של חמשת האנשים האלה, הרגע הנופל באוויר, וכדי [לשער] את הסיבה להמריא.
במהלך חקירתו, האח ג'וניפר מגלה שכולם השלימו סיטואציה בעייתית בחייהם וכי הם מוכנים כעת לעבור לשלב הבא.
אבל ספר זה היה בדיוני והסופר תמיד יכול ליצור אירועים המתאימים בנוחות הנחת היסוד שלו שאנשים מתים לאחר סיום שלב אחד. זה לא מה שקורה בחיים האמיתיים. מייקל מרקס לא היה במעבר כשחייו נשלפו.
לא היו 2,900 הקורבנות בפיגוע במגדלי התאומים ב -11 בספטמבר ולא 58 קורבנות הטבח באמפטואן בנובמבר 2009, וגם 6,500 קורבנות הטייפון העל הייאן / יולנדה בנובמבר 2013. הם לא היו במעבר.
אולי ווילדר עצמו זנח את הנחת היסוד המקורית שלו כשכתב רומן אחר, 40 שנה אחר כך, שקבע הסבר חלופי לסבל.
ב'שמונה הימים ', אדם טוב והגון מואשם כוזב ברצח שכנו. במהלך ההתנקות מהאשמת הרעים שביקשו למסגר אותו, הוא מאבד הכל. הספר לא מסתיים בהצדקתו והנבלים נענשו.
במקום זאת, מסביר הרב הרולד קושנר, ווילדר מציע לנו דימוי של שטיח יפהפה. מבט מצד ימין, זו יצירת אמנות ארוגה מסובכת, המשרטטת חוטים באורכים ובצבעים שונים כדי ליצור תמונה מעוררת השראה. אך הפכו את השטיח ותראו צמרת של חוטים רבים, חלקם קצרים, חלקם ארוכים, חלקם חלקם חתוכים ומסוקסים, הולכים לכיוונים שונים.
הילדה קורונל וג'יי אילאגן הבת
זה היה ההסבר החדש של וילדר, כפי שקושנר מסביר את זה: לאלוהים יש דפוס שכל חיינו משתלבים בו ... כמה חיים מעוותים, קשורים או נקטעים, בעוד שאחרים משתרעים לאורכים מרשימים, לא בגלל שחוט אחד ראוי יותר מאשר אחרת אלא בגלל שהתבנית דורשת זאת.
אמנם הסבר השטיח הזה יכול לנחם עבור חלקם, אך בסופו של דבר הוא אינו מספק. כיצד ניתן להצדיק כאב אנושי רק משום שהוא תורם איכשהו ליצירת אמנות?
הרעיונות המנוגדים של ווילדר לגבי הסיבות שבגללן אנשים סובלים מתמקדים בדעה הרווחת שאלוהים היה / הוא הגורם לסבלו של האדם. הרב קושנר מבקש מאיתנו לשקול מחדש את הנחת היסוד הזו:
יכול להיות שאלוהים לא גורם לדברים הרעים שקורים לנו? יכול להיות שהוא לא מחליט אילו משפחות יולידו ילד נכה, שהוא לא הבחין בכך שרון נכה מכדור או מההלן ממחלה ניוונית, אלא שהוא עומד מוכן לעזור להם ולנו להתמודד עם הטרגדיות שלנו אם יכולנו רק לחרוג מתחושות האשמה והכעס המפרידים בינו לבין עצמו? יכול להיות שכיצד אלוהים יכול לעשות לי את זה? זו באמת השאלה הלא נכונה לשאול.
זה כמו לשאול: כיצד יכול אלוהים לאפשר להיטלר ונאציו להשמיד שישה מיליון יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה?
יש שקט נפשי מרגיע שמגיע עם קבלת העובדה שאלוהים לא התכוון שדברים רעים יקרו לאנשים טובים. מעשים רעים הם מעבר לכוונתו או לשליטתו. כל מה שאנחנו יכולים להתפלל עליו הוא הכוח להתגבר על הכאב והסבל שלנו.
* * *
השבוע מציינים את ה -29היום השנה למות ילדה הראשונה שלנו, מריאל, שמתה מקרדיומיופתיה רגע לפני שהגיעה ליומולדת הראשון. אשתי, עדנה ואני מצאנו את התפילה הזו למטה, שנכתבה על ידי ג'ק רימר, ששיתפנו עם כל החברים שלנו אז ואנחנו חולקים איתך וההורים של מייקל מרקס:
אנחנו לא יכולים להתפלל אליך, אלוהים, כדי לגרש מלחמה,
כי מילאת את העולם בדרכים לשלום
אם רק היינו לוקחים אותם.
אנחנו לא יכולים להתפלל אליך כדי לסיים את הרעב,
כי יש אוכל מספיק לכולם,
אם רק היינו חולקים את זה.
אנחנו לא יכולים רק להתפלל שיפסיקו דעות קדומות,
כי אנו עשויים לראות את הטוב שבכל העומד לנגד עינינו,
nier automata pc מסך מלא
אם רק נשתמש בהם.
אנחנו לא יכולים רק להתפלל שורש ייאוש
כי ניצוץ התקווה כבר מחכה בלב האדם,
כדי שנופף אותה בלהבה.
אסור לנו לבקש ממך, אלוהים, לקחת את המשימה שאתה
נתנו לנו. אנחנו לא יכולים להתרחק, אנחנו לא יכולים לברוח,
הימנעות מחובה לנצח.
לכן אנו מתפללים, אלוהים, על חוכמה ורצון, על אומץ
היה סנופ דוג שקר
לעשות ולהיות, לא רק להסתכל בכמיהה חסרת אונים
כאילו לא היה לנו כוח.
למענך ולשלנו, במהירות ובמהרה, שיהיה:
שארצנו תהיה בטוחה, ושחיינו יתברכו.
(שלח הערות ל [מוגן באמצעות הדוא'ל] או שלח אותן למשרדי עורכי הדין של רודל רודיס ב 2429 אושן אווניו, סן פרנקיקו, קליפורניה 94127 או התקשר למספר 415.334.7800).