MANILA, הפיליפינים - הלכתי הביתה מהעבודה באותו לילה בלב כבד. זה עתה איבדתי את עבודתי כמשנה משנה בעיתון הסעודי בג'דה שם עבדתי בשש השנים האחרונות. הייתי בן 62.
לאבד את העבודה בשנות הדמדומים של חיי עם בת שמונה ואישה לשמור עליהם היה סוריאליסטי. עם רק חיסכון קטן בבנק, לא היינו מוכנים לחזור הביתה.
זו הייתה אחת התקופות המנסות ביותר בחיי. איך אני מסתדר עם המשפחה שלי? הגענו לסעודיה כדי להימלט מחיים קשים במנילה והסיכוי לחזור הביתה לא מוכן היה סיוט.
באותה תקופה תכננו לנדוד לניו זילנד. אשתי, אחות, צעירה ממני ב -14 שנה, בקושי התחילה לחפש שם עבודה. כאשר קיבלתי את הודעת הסיום בינואר 2005, ראיתי את החלום הזה מתמוטט. היינו צריכים להשתמש בכסף שחסכנו למטרה זו לצרכים מיידיים יותר.ארה'ב לסין: עצור התנהגות פרובוקטיבית בים סין הדרומי סין מסמנת חדירה ל- PH EEZ עם הפסולת הכי לא טעימה - קקי ABS-CBN Global Remittance תובע את בעלה של קריסטה ראנילו, רשת סופרמרקטים בארה'ב, אחרים
יורד שלג במלזיה
חדשות טרגיות
אף על פי שהתנפצתי, סיפרתי לאשתי על הבשורה הטרגית ברגע שיכולתי. אל תיבהלו, נפתחתי כשהיא התיישבה לידי על הספה שלנו בסלון לראות טלוויזיה, פוטרתי מעבודתי ואנחנו צריכים לחזור הביתה עד סוף החודש.
ראיתי הלם בעיניה. אינסטינקטיבית, הבטחתי לה שאני עדיין יכול לעבוד כמשנה משנה במנילה, ועם החיסכון הצנוע שלנו היא יכולה לפתוח חנות גדולה יותר ממה שהיה לנו בעבר לפני שנסעתי לעבוד בערב הסעודית.
אשתי, שפרשה מעבודתה כדי לטפל בבתנו כשהילד נולד בשנת 1997, לא הייתה משוכנעת והתחננה אלי לחפש עבודה אחרת, כל עבודה, כחבל הצלה עד שנוכל לעבור לניו זילנד או לכל מדינה מערבית אחרת.
תקופת חסד
כמו שאני עושה תמיד בתקופות המנסות שלי, התפללתי להדרכה אלוהית ומאוחר יותר ביקשתי מהעורך הראשי שלי לאפשר לי לחפש עבודה אחרת במקום לשלוח אותי הביתה. התכווצתי כשהחברה נתנה לי תקופת חסד של שישה חודשים כדי לחפש עבודה חדשה. אבל זה סימן רק את תחילתו של מסע חדש.
לאחר שלא קיבלתי עבודה בחדשות הערבית, העיתון האנגלי היחיד בסעודיה, גיליתי שאני בקושי מוצא אפילו משרה משרדית רגילה. גם אשתי, שהתחילה לחפש עבודה, לא הצליחה יותר טוב. הבעיה שלי הייתה בגילי; שלה היה פער של שמונה שנים בשיא התעסוקה שלה.
מאז שמשפחתי הצטרפה אלי לג'דה בשנת 2000, אנו מקיימים תפילות פרטיות משלנו. במהלך משפטנו אשתי חשה מדי פעם כעס מושתק נגד אלוהים על שנטש אותנו.
אמרתי לאשתי שכנראה אלוהים רק בודק את האמונה שלנו. נאחזנו באמונה. מניסיוני למדתי לתרגל את העצה במשלי: אמון בה 'בכל לבך; לעולם אל תישען על ההבנה שלך. בכל דרכיך הכיר בו והוא יראה לך את הדרך הנכונה.
ייאוש גובר
ביוני, ככל שהתאוששתי יותר לאחר שבקשותיי למשרות דרושים שפורסמו לא זכו לתגובות והפניות החברים התבררו ללא תועלת, קיבלתי שיחה בלתי צפויה מפיליפיני, חבר של שכנתנו הסמוכה, העובד בחברת בנייה. . הוא יעץ לי לראות פיליפינית אחרת בחברה אחות, חברת בנייה אחרת העוסקת בתחנות כוח ופרויקטים נלווים.
התראיינתי והתבקשתי להתייצב לעבודה ברגע שאוכל לסיים את עבודתי בעיתון. אלוהים העניק לי גנים שגורמים לי להראות צעירה מגילי בגיל 10 שנים והתמזל מזלי שמנהל העובדים שראיין אותי לא טרח לבדוק את קורות החיים שלי.
הציעו לי משרה פקידותית שתשלם שליש פחות מהמשכורת הקודמת שלי. החלטתי לא להתייצב לעבודה מיד בתואנה כי העיתון ביקש ממני להישאר זמן מה. עדיין קיוויתי למצוא עבודה אחרת עם שכר טוב יותר. לא מצאתי.
באוגוסט, חודש לאחר שחלפה תקופת החסד שלי לחיפוש עבודה חדשה, העיתון הוריד לי את השכר בחצי. הגיע הזמן ללכת. התקשרתי עם פרנסיס, איש הקשר הפיליפיני שלי בחברת הבנייה, אך הוא אמר לי שהבוס שלו קיבל מועמד חדש שצפוי להתייצב לעבודה בשבוע הראשון של אוגוסט. ליבי שקע.
צירופי מקרים מוזרים
מה שקרה אחר כך היה סדרה של צירופי מקרים מוזרים שלעולם לא אשכח. באמצע אוגוסט קיבלתי דחף אינטואיטיבי להתקשר לפרנסיס שוב בתקווה לקראת אירוע בלתי צפוי. הבלתי סביר קרה. פרנסיס אמר לי שהבוס שלו עבר שינוי בדעתו ושקל מחדש להעסיק אותי אם אקבל שכר נמוך יותר. נשכתי את הכדור.
הייתי מאושר אבל האופוריה לא ארכה זמן רב. יום לפני שהתייצבתי לעבודה, התקשרתי לפרנסיס לאישור מחדש לפני שחזרתי הביתה מעיתון בחמש אחר הצהריים. התבאסתי לשמוע שהבוס שלו כבר לא רוצה לחתום על החוזה שלי - בלי שום סיבה בכלל.
אשתי בכתה ללא שליטה כשסיפרתי לה על זה ברגע שחזרתי הביתה. התברר כי היא גם לא הצליחה להשיג עבודה אליה ביקשה עוד באותו יום. התפללנו לעזרה אלוהית. התפללתי לישו לגעת בלבו של הבוס של פרנסיס שהיה עדיין במשרדו עם פרנסיס באותה תקופה. בערך 30 דקות אחרי שהתפללנו, הטלפון הנייד שלי צלצל. זה היה פרנסיס, שאמר לי שהבוס שלו חתם סוף סוף על חוזה העבודה שלי.
אשתי ואני בכינו. חיבקנו והזלנו דמעות של שמחה. למחרת אשתי התקשרה לבית חולים שם הגישה בקשה לעבודה בשבוע הקודם. נאמר לה ללכת לשם לחתום על חוזה. קיבלנו את העבודה שלנו בהפרש של כמה ימים באוגוסט.
שביל קשיים ארוך
סוף המסע שלנו? לא.
שבעה חודשים לאחר שהתחלתי לעבוד בחברת הבנייה כמעט איבדתי את עבודתי במשפט חדש שיחזק את אמונתי אחר כך. זה היה בפברואר 2006, זמן קצר לאחר שעברנו למשרד חדש. היה לי נפילה עם הבוס שלי, אדם עם מצבי רוח לוהטים.
כבר חודשיים בתפקיד שלי התחלתי לספר לאשתי כמה אני אומלל, ושאני רוצה להפסיק בגלל מזג הבוס שלי. היא התחננה אלי להיאחז עד שאמצא עבודה אחרת. השכר שלה לא הספיק לנו כדי לחיות לפיו. לקחתי סבלנות אבל לא לקח הרבה זמן עד שהפיוז שלי נקלט.
זה קרה בוקר אחד בזמן שהוא התלבט על עבודתי מבלי לתת לי אפשרות להסביר. אני לא יכול לסבול את זה יותר ולא אכפת לי אם תפטר אותי, אמרתי לו ופניתי. כשחזרתי לשולחן שלי הוא קרא לפרנסיס, שהיה קצין השכר שלנו, לסגור את חשבוני.
אני מצטער שאני לא יכול לעזור לך הפעם. לא היית צריך לדבר חזרה, לחש פרנסיס כשעבר לשולחן שלי. פיליפיני אחר, גילברט, מהנדס ה- IT שלנו, נתן את אהדתו. הנחתי חזית נועזת. אל תדאג, אמרתי לו. אלוהים ישמור עלי.
עמוק בפנים הייתי הרוס. איך אשתי תיקח את זה? התפללתי בשקט, לורד, אני לא מבין את כל זה, אבל אני סומך עליך. אנא אל תשאיר אותנו בעיצומו של המשבר הזה.
צירוף מקרים נוסף?
בזמן שארזתי את חפצי, פרנסיס אמר לי שהבוס שלנו רוצה שאשאר. מאוחר יותר נודע לי שמזכירתנו הפיליפינית, שהושארה במשרד הישן כדי לטלפן ולפקח על הודעות הפקס בזמן שקווי התקשורת במשרד החדש הוקמו, לא התייצבה לעבודה באותו בוקר. הייתי צריך לתפוס את מקומו בינתיים. הוא מעולם לא הופיע אחרי זה.
ויקטוריה אליסה אקינו די
פרנסיס הבהיר לי שמדובר במשרה אחראית שעשויה להימשך שלושה חודשים בלבד. אני חייב להתחיל לחפש עבודה חדשה. כאשר הוצבו קווי הטלקומוניקציה במשרד החדש, הייתי צריך ללכת. זה היה שבוע לפני חודש מרץ, תחילת חופשת הקיץ של בתי הספר הפיליפינים בערב הסעודית. הודיתי לאלוהים על חבל ההצלה, בתקווה לקבל משרת הוראה בכל בית ספר פיליפיני כאשר השיעורים נפתחו ביוני, לא משנה אם השכר יהיה נמוך יותר.
עד מאי הביא לי פרנסיס בשורה טובה. הייתי אמור להיות מועבר למשרד החדש מכיוון שמזכירו החדש, אינדיאני, לא הורשה לעבור ממעבידו הקודם. עברתי למשרד החדש תוך שבוע ועבדתי כמזכירה של המנהל הבכיר החדש, ראלף לורנצו, פיליפיני שהוכיח את עצמו כתמצית של אדיבות.
תפילות נענות
עבדתי עם חברת הבנייה בדיוק שנתיים באוגוסט האחרון. 30 אשתי עברה לאחד משני בתי החולים הגדולים ביותר בג'דה. אף על פי שאיננו רואים שום קו כסף לחלום שלנו לעבור לניו זילנד, אנו לוקחים את העצה המקראית במשלי 'תהיו דוממים וידעו כי אני אדוני.'
יש לי חלק משלי בתפילות נענות מאז שחזרתי לאמונה לאחר שאיבדתי את אלוהים כשהייתי סטודנט לעיתונות במנילה והגעתי להאמין שכאשר אלוהים סוגר דלתות, הוא פותח חדשות. אני מאמין בדרכי המסתוריות של אלוהים.
***
בשנת 2008, גאודי סעודי הכניס אותי לעבודה בכדי לסייע בהשקת קוביאן, דף פיליפיני, עם חבילה כספית גדולה מזו ששכרתי קודם. הדף בוטל מאוחר יותר אך העיתון שמר עלי.
נטשנו את תוכניתנו להגר לניו זילנד לאחר שוויזה של אשתי נדחתה על ידי משרד ההגירה שלה בדובאי בשנת 2009, כאשר המיתון פגע בעולם. אשתי גם בת 54, שנה פחות ממגבלת הגירה לניו זילנד.
אנו מתכוננים לחזרתנו בעוד שלוש שנים כאשר בתנו מסיימת את לימודי התיכון כאן, אך לא סגרנו את הדלת לאפשרויות אחרות, בידיעה מניסיון שאלוהים עושה את הדברים בדרך שלו.
מאמר זה הוא גרסה מקוצרת של מאמר מתוך ספר המחבר הנשמה הצוענית ומאמרים אחרים הזמין באתר amazon.com ובארנס ונובל. המחבר מנהל גם בלוג Salt of Life בכתובת http:// salt-romblonwriter.blogspot.com