סם האריס כותב בספרו 'סוף האמונה' כי אלימות ורצח נעוצים בדת המוסלמית עצמה. לטענתו, העולם מלא בעמים עניים, חסרי השכלה ומנוצלים שאינם מבצעים טרור שהפך נפוץ כל כך בקרב המוסלמים. כדי לתמוך ברעיון זה, הוא טוען שבעולם המוסלמי לא חסר גברים ונשים משכילים ומשגשגים, הסובלים מעט יותר מהתאהבותם באסכטולוגיה הקורנית, אשר להוטים לרצוח כופרים למען השם. עבור מוסלמי העולם מחולק ל'בית האיסלאם 'ול'בית המלחמה', אומר האריס. נראה כי מדעני המוח מציעים כי כל המוסלמים, כולל נשים וילדים, נקבעים מראש לאלימות.
התזה העיקרית של התקפתו נגד האיסלאם היא שהמלחמה הקדושה נגד הכופרים היא מאפיין מרכזי באמונה המוסלמית. האריס מצטט את ברנרד לואיס, שטען כי חובת הג'יהאד תימשך עד שכל העולם יאמץ או יעבור לשלטון המוסלמי. באופן ספציפי, האריס אומר לנו שהדיות מצדיקות התקפות על כופרים וכופרים. עוד הוא מציין כי אם מוסלמי מאבד את אמונתו, התגובה הנורמטיבית, תחת האיסלאם, היא להרוג אותו. בכך שהוא כמעט משווה את האיסלאם לדת של מוות, הוא מוסיף כי הצדק של הריגת כופרים הוא עניין של קבלה של המיינסטרים, אם לא נוהג.
האריס מציין שבגלל האמונה שלנו באלוהים אירעו מעשי זוועה בתולדות האנושות. כדי להוכיח את טענתו, האריס כולל סקר היסטורי של כמה מהאירועים שרדפו אחר האמונה הנוצרית. למשל, בתקופת האופל הוא טוען שהאינקוויזיציה לא הייתה אלא התאהבות של הכנסייה מימי הביניים במיגור הכפירה. ולדבריו, זה בא עם השלכות רצחניות. האריס מציין כי האינקוויזיציה הקדושה, החל משנת 1184, הורתה על ידי האפיפיור לוציוס השלישי, למחוץ את הקתרים וכי בשנת 1215, השתמשה האינקוויזיציה בעינויים ברברים כדי לחלץ וידויים.
האריס מציין, במילים לא ברורות, כי האנשים שהנציחו זאת היו אנשי אלוהים - אפיפיורים, בישופים, פרחים וכמרים, והוא אפילו מציע שאוגוסטינוס הקדוש תומך בעינויים, באומרו כי הקדוש מציע כי אם ניתן יהיה לענות משמש לאלו המפרים את חוקי בני האדם, אז ראוי להשתמש בו למי שעובר על חוקי האל. עוד הוא מוסיף כי הרדיפה שהנציחה הכנסייה הביאה [לרצח] 40-50,000 מכשפות בפרק זמן של 300 שנה.ראש העיר איסקו: הכל להרוויח, הכל להפסיד עמיתים ממוטרים? מה סובל מהחינוך הפיליפיני
כשהוא מדגיש את פולחן הפונדמנטליסטי שלו למדע ולחילוניות, האריס טוען שלכל הגברים והנשים הסבירים יש אויב משותף - אמונה. כדי לגבות זאת, האריס מציע שגם אם רמת החיים או ההשכלה של המוסלמים ישתפרו, הם עדיין יהוו סכנה למערב, שכן הם רוצחים, הוא טוען, בגלל מיתוסים. האריס סבר כי מוסלמים הורגים בגלל הבטחת גן העדן, וכך מבחינת האיסלאמיסט, כל מה שתפיסת עולמם משתנה באור גן העדן.
האריס דוחה את העמדה לפיה הפונדמנטליזם האיסלאמי הוא תוצאה של כישלון המוסדות הפוליטיים בעולם הערבי. הוא מטיל את כל האשמות באמונה המוסלמית. הוא טוען כי המתינות הדתית והסובלנות כלפי התרבות המוסלמית הם שדלקו את הסכסוכים האחרונים ושלל האלימות בעולם. האריס אומר כי מתינות דתית מייצגת את הכישלון בביקורת על הוודאות הבלתי סבירה והמסוכנת של אחרים, במיוחד על מה שלדבריו הקוראן מלמד על השימוש באלימות כלפי לא-מוסלמים.
שמואל ל ג'קסון כמו אנימה
אבל האריס טועה. האריס פשוט מייצג את הדעות הקדומות כלפי המוסלמים. עמדתו אינה הוגנת כלפי אחינו המוסלמים העובדים קשה מדי יום ויום ומחויבים ביצירת חברה שלווה וצודקת. הבעיה עם האריס היא שהאתיקה שלו אינה מסתכמת במכלול אלא מוחלט מוסרי. מבחינתו, האיש המאושר אינו אלא מישהו שנולד מתוך ההשכלה.
האריס דוחה את כל צורות הרלטיביזם המוסרי על בסיס סובלנות דתית. הוא חושב שאומר שלעולם לא נוכל להסכים בשום שאלה של אתיקה זה כמו לומר שלעולם לא נוכל להסכים בשום שאלה של פיזיקה. עבור האריס, שאלות על תרבות או על מה שאנחנו רואים כבוד למגוון אינן אלא דפוס אחזקה אינטלקטואלי. המשמעות של זה היא שכדי שאנשים יוכלו לדבר ביניהם, עליהם להחזיק באותה אמונה - האמונה המוחלטת בעולם הפיזיקו-כימי של המדע.
כאשר חלק מהמגזרים בחברה מאשימים את האיסלאם במתקפת הטרור בפריז, הם נמצאים במלחמה שגויה. טרור אינו אלא אלימות. וטרור הוא מעשה בזוי שנגרם לחירויות הבסיסיות שלנו, שנועד ללא ספק להכפיף את בני האדם לכניעה משתקת על ידי הפיכת סדר הדברים לכאוס חסר תודעה. המלחמה בטרור לא צריכה להיות מלחמה נגד האיסלאם. זו המלחמה של האנושות נגד הרוע.
כריסטופר ראיין מבולוק הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת אטנו דה דבאו. יש לו תואר שני באתיקה יישומית מאוניברסיטת לינקופינג בשבדיה. הוא מחבר הספר, אתיקה וכבוד האדם.