'ראשית הם באו לעיתונאים ...'

none
 

ראשית הם באו למען הסוציאליסטים, ולא התבטאתי - כי לא הייתי סוציאליסט. / ואז הם באו למען אנשי האיגודים המקצועיים, ולא התבטאתי - כי לא הייתי איש מקצוע. / ואז הם באו בשביל היהודים, ולא דיברתי - כי לא הייתי יהודי. / ואז הם באו בשבילי - ולא נשאר מי שידבר בשבילי.





שיר השואה המפורסם ביותר בכל הזמנים, שנכתב על ידי הכומר הגרמני וניצול השואה מרטין נימולר, זכה לאחרונה לסיבוב בעל יכולת תקשורת מהמאה ה -21 על ידי שלט מחאה שכותרתו: ראשית הם באו לעיתונאים. אנחנו לא יודעים מה קרה אחרי זה.

משחקים דומים לתוכנית חלל קרבל

הקו אומר הרבה על התפקיד המכריע שמילאה כלי התקשורת בענייני היום, המונע על ידי חילופי מידע מהירים וסחר הדעות והשפלות לעתים קרובות מרושע, בעיקר בזכות טכנולוגיית המידע. סביבת התקשורת של ימינו מעולם לא הייתה פתוחה או חופשית, לפחות מבחינת גישה וזמינות, כאשר משתמש בכמה לחיצות יכול לפתוח דלתות לספריות וארכיונים שלמים, לעיתונים ולמגזינים בעולם, ואפילו לשוק עולמי של אישי צפיות, חוויות, טריוויה, ואפילו תמונות / סרטונים החל מסצנות חופשה ועד תעלולים מצחיקים של בעלי חיים, החל מזיכרונות אישיים ותמונות משפחתיות ועד לצילומים סודיים של מעצרי משטרה ופעילות עבריינית.



ובכל זאת מותרות הבחירה הזו על רקע מגוון כה עשיר קיבלה מכה אכזרית לא רק מטרולים וסותרים אלא אפילו ממשלות. התגובה נעה בין איסורים באתרים לא ידידותיים לסגירה מוחלטת של חלקם, לרצח האכזרי של ג'מאל חשוגי, שכתב בעיתון וושינגטון פוסט ונחשד בהרחבה על ידי סוכני ערב הסעודית בתוך שגרירות סעודיה בטורקיה.ראש העיר איסקו: הכל להרוויח, הכל להפסיד עמיתים ממוטרים? מה סובל מהחינוך הפיליפיני

הפיליפינים אינם פטורים ממאבק זה בתקשורת החופשית. הדוגמה הבולטת ביותר היא מריה רסה, מנכ'לית אתר החדשות 'רפלר', שנעצרה ביום רביעי בערב על רקע טענת דיבה בת 7 שנים שקמה לתחייה, כמו זומבי נרקב, על ידי הלשכה הלאומית לחקירה, שפיטרה בעבר המקרה.



אלמנטים של הטרדה ורנדטה ממלכתית כל כך ברורים במקרה הזה. היא מבוססת על תלונה של איש עסקים שהגיש אותה חמש שנים לאחר פרסום הסיפור המקורי בשנת 2012, חודשים לפני שנחקק חוק הפשע ברשת. ה- NBI עצמו סגר חקירה בתחילת 2018 לאחר שמצא, אם לצטט את הצהרתו של רפלר, כי (אין) בסיס להמשיך, בהתחשב בכך שתקופת המרשם לשנה אחת חלפה. אולם המקרה הוצא כעבור שמונה ימים כאשר ה- NBI הגיש תיק למשרד המשפטים על סמך מה שכינה כלל הפרסום המרובה.

ואז היו הצעדים הנוספים שמגיעים במהותם לכוונה זדונית: לעצור את רסה בסיום שעות העבודה כדי שלא תוכל להפקיד ערבות בבית המשפט, ולהבטיח שהיא תצטרך לבלות לילה במעצר NBI, אפילו כאשר תומכים התאספו בחוץ כדי להעניק לה תמיכה מוסרית. כפי שנכתב, רסה הגישה מאז ערבות בהצלחה וכעת היא חופשית לעזוב את מתחם ה- NBI. אבל הממשלה עדיין לא מסיימת איתה; היא עדיין עומדת בפני תיק העלמות מס.



מסעדת אווה לונגוריה לאס וגאס

הראפלר, בהצהרתו, אומר שמה שקרה לרסה הוא תקדים מסוכן שמציב כל אחד - לא רק כלי תקשורת - שמפרסם כל דבר ברשת באופן קבוע בסכנה שהואשם בהוצאת דיבה. זה יכול להיות כלי יעיל של הטרדה והפחדה כדי להשתיק דיווחים ביקורתיים מצד התקשורת. אף אחד לא בטוח.

הכוונה לעיתונאים היא סימון מס '1 בחוברת המשחק האוטוריטרית, כפי שהזהירה הפילוסופית הגרמנית חנה ארנדט בשנת 1974: ברגע שאין לנו עוד עיתונות חופשית, הכל יכול לקרות. מה שמאפשר לשלוט טוטליטריות או כל דיקטטורה אחרת היא שאנשים אינם מיודעים; איך אתה יכול לחוות דעה אם אינך מיודע? אם כולם תמיד משקרים לך, התוצאה היא שלא שאתה מאמין בשקרים, אלא שאף אחד לא מאמין יותר בשום דבר ... ועם שכבר לא יכול להאמין לשום דבר לא יכול להחליט. הוא משולל לא רק את יכולתו לפעול אלא גם את יכולתו לחשוב ולשפוט. ועם עם כזה אתה יכול אז לעשות מה שבא לך.

אז עבור עיתונאים שחושבים שרסה ורפלר ביקשו זאת, ועבור אנשים רגילים שחושבים שרק עיתונאים ובלוגרים צריכים לפחד, זכרו את דברי שלט המחאה: ראשית הם באו בשביל העיתונאים ... וכשהם נעלמים, בלי חינם לחץ, לא נדע מה יפגע בנו בהמשך.