כשאני כותב, אני רוכן לעבר אחזור זיכרונות ומנסה להיזכר בהם בזה אחר זה. יש הרבה לזכור, יחד עם הניצחונות הקטנים וההרפתקאות הספונטניות הקטנות, ובכל זאת הם מעולם לא הרגישו מספיק. זיכרונות לעולם לא ירגישו כאילו הם הספיקו. הזמן מעולם לא הספיק וככל שאני ממשיך אני זוכר לא רק את העבר או את ההווה; אני גם זוכר אותך.
sandara park ו-g dragon kiss
זה היה באמת מעשה אמיץ ונועז עבורכם להיכנס לחיינו, מבלי לדעת כמה חיים איומים ואכזריים יכולים להתגלות לפעמים. כמה אמיץ שאתה מציג את עצמך בפני העולם, נאלץ להתמודד עם מצבים אוסרים ולעיתים צריך לחלוק ימים עם לבבות לא נחמדים. העזה שלך היא שהעלתה אותך ואת הלב הצעיר והבהיר שלך אל פני השטח. שלך הוא סוג האומץ שלא שואג אלא, במקום, חודר. פירסינג. מסתנן יפה. וכמה יפה כבשת את העולם.
אז תמשיך ותסלח לעצמך שהתעוררת כל יום, מתלונן על כמה שהיית כבד או איך קמטים מילאו את הפנים שלך. סלח לעצמך שברכת שהיית הבחורה ההיא שצברה 100 לייקים תוך כמה דקות או אותו בחור שהחיים שלו לגמרי הבינו. שחרר כל חוסר ביטחון והתחל בחיבוק אתה שאתה עכשיו. הקשיב כשאנשים אומרים אוהב את עצמך, אבל אל תחשוב שזה יורד כל כך בקלות. לאהוב את עצמך לא קורה כהרף עין. זה תהליך של קבלת מי שהפכת להיות עכשיו, יחד עם לסלוח לעצמך מהעבר ומאפשר לעצמך לתפוס את העתיד.
סלח לעצמך שלא הבנת את דפוס התשובות במהלך הבדיקה שלך או שלא זכרת את הדברים שלמדת בלילה הקודם. סלח לעצמך שאיבדת אנשים בחיים ודע שהאנשים שנועדו להיות בו לעולם לא יעזבו, ואם הם יעשו זאת, הם תמיד ימצאו את הדרך חזרה. סלח לעצמך על כל טעות קטנה ותמיד פנה מקום לניסיון שני.ראש העיר איסקו: הכל להרוויח, הכל להפסיד עמיתים ממוטרים? מה סובל מהחינוך הפיליפיני
נסה והמשיך ללחוץ. המשך להמשיך. אתה, אמיץ עוד יום ארוך, מגלה בבירור עד כמה אתה אמיץ בחיים. המשכת עם הבחינות ששטת בהן בלילה של רצף לימוד-אוכל-לימוד, וראיון העבודה שהגדרת עם כל הכנות שיכולת לגייס. לחצת על עצמך מתוך הבנה שללבבות לא טובים יש פצעים עמוקים שאף אחד מעולם לא העז לרפא, וכי גם הם צריכים לראות שהלבבות האדיבים כל כך טובים יותר.
המשכת כששמרת על עצמך כשכל הדברים סביבך היו על סף התפרקות. כשחשבת שלעולם לא תעביר את הנושא שלך, עשית זאת כי לחצת הלאה. כשחשבת שלעולם לא תראה את השמש זורחת למחרת, עשית כי ניסית. וכשניסית נתת לעצמך הזדמנות נוספת. ניסית, וניסית, למרות כל ההתנגדות, הפכת אותך לחזק עוד יותר מפלדה. בכל זאת הפכת ועדיין תהיה כשאתה לוחץ הלאה.
אז תודה לעצמך. תודה לעצמך שלקחת את שיחת הטלפון, שתפסת את התפקיד הראשי, אמרת כן לחברות, שאמרת כן להמתין. הכיר בכל מלאכה שנעשתה על ידי הידיים החשופות שלך, כל שיר שמתנודד משפתייך, כל תנועה שגופך עושה. תודה לעצמך על כך שאתה מקרין פשטות, על היותך מי שאתה ולא מי שהעולם אומר לך להיות. חגגו כל ניצחון קטן - שהבאתם את המטריה כשירד גשם דקות אחרי שעזבתם את הבית, על כך שחסכתם כסף במשך כל השבוע, על שהתעוררתם לראות את הזריחה.
אנג'ליקה פנגנגאן וג'ון לויד
וכשאתה ממשיך להודות לעצמך, הכיר בכך שאתה אנושי. אתה תיפול. אתה תתפורר. אתה תיכנע. במקום כל הדברים שגורמים לך להיות אנושי, נופל בחן. להתפורר לקרקע, לשתול את עצמך ולהרגיש את עצמך גדל. תיכנע לתוכניות שיש לאביך עבורך. אתה אנושי, ותודה לעצמך על היותך נפלא. תודה לעצמך על חברות שגורמת לך לצמוח וגורמת לך לדעת יותר מעצמך. תודה לעצמך על ההזדמנויות שוויתרת על דברים יקרי ערך יותר, על שאמרת לא ולא הרגשת רע עם זה. מגיע לך טפיחה על השכם, לחיצת יד איתנה וחיוך קל, כי עמדת על שלך. חפרת את העקבים שלך.
זכור להרגיש את השמש על העור שלך. זכרו את הלילות שהפכו לבקרים ואת הבקרים החוגגים את התעוררותכם. זכרו כי אין שום מורשת אחרת להשאיר אחריכם מלבד חסדכם כלפי העולם ואנשיו, ובעיקר האדיבות שיש לכם בתוך עצמכם ובעצמכם. הרק בחזרה ללילות שחשבת שלא תפסיק לבכות אבל בסופו של דבר הפך אותך ללבוש. זכור את הפעימה הנפלאה הזו של לבך למראה מישהו, או את הברקה בעיניך למשמע משהו שציפית. זכרו את כל הימים שאיבדתם את הראייה בגלל שצחקתם חזק מדי, כל הימים שעבדתם קשה, כל הימים שהפכו את חייכם למשמעותיים יותר.
ביטוח לאומי מופרט בעד ונגד
לשכוח. תשכח מכל המילים החולות שדקרו לך את הלב ודפקו לך על המוח. תשכחו מכל המילים והמעשים הכואבים והסלחניים שאנשים השאירו, והפנו את הגב לכל חוסר סובלנות. תשכחו מחוסר הביטחון שבעבר בנה את הביטחון שלכם ואת ההרים שסחבתם על כתפיכם שרק הייתם אמורים לטפס עליהם. עזוב מסיבות כשאנשים משאירים אותך תלוי. השאירו שברון לב מכל סוג וצורה ותן לו לא להרוס אתכם אלא לבנות אתכם. עזוב מקומות בהם אתה מרגיש שאתה לא שייך, אנשים שפוגעים בך וכבר לא דואגים לך, דברים שרק משאירים אותך להישבר. תפסיק להפיל את עצמך. תפסיק להכות את עצמך. תשכח ממה שאתה כבר לא רוצה להיות.
זה בשבילך.
בשבילכם הרוצים לראות התחלה חדשה, עבורכם הרוצים להתחיל מחדש. זה בשבילכם שרוצים שהחיים יהיו משחק אנדרואיד אחד גדול עם כפתור איפוס. זה בשבילכם המשתוקקים להתחיל את הדברים מחדש עם לוח נקי. זה בשבילך - הספד לזקן לך, כי הספדים לא רק נפרדים ממנו אלא גם זיכרונות. המוות של מה שרעיל בעצמי הישנה שלך והולדת דברים יפים שהופכים את חייך לכדאי לקרוא לחיים.
אני מניח שזהו אז.
להתראות תמיד יש שלום מוסתר בתוכו, וכשאני נפרדת מציור מילים בשחור-לבן, אני אומרת שלום לזריחות שמקבלות בברכה את היום ושקיעות שמקבלות את פני הלילה. אני אומר שלום לעצמי שתמיד רצית להיות ולאדם שתמיד רצית להיות. קבלו את החדש שלכם ללא חוטים מחוברים לעבר, ללא אשמה בלבכם, רק תקווה שמה שמצפה תמיד יהיה טוב יותר, ושהימים הטובים שלכם יגיעו.
דיאנה זובירי ואנדרו סמית'
* * *
קרלייל נודין קרורו, בת 18, היא שנה ב 'במדע המדינה באוניברסיטת סילימאן.